פטריגיום טיפול
פטריגיום (Pterygium) – טיפול
כאשר אנחנו מדברים על צמיחה של פטריגיום טיפול בו מקבל משנה חשיבות. פטריגיום הוא רקמת צלקת על פני השטח של הלחמית שגדל מעל החלק הקדמי של הקרנית . פטריגיום גדל בדרך כלל לאט ובמשך שנים רבות, ונפוץ יותר באנשים שנחשפו להרבה אור שמש במהלך חייהם.
האם פטריגיום תמיד סימפטומי?
פטריגיום קל יכול להיות במקרים רבים אסימפטומטי או לגרום לאדמומיות בעין, לאי נוחות בעין כמו תחושת יובש או חספוס ואף לחוסר שביעות רצון מהמראה האסתטי של העין.
במקרים קיצוניים, פטריגיום יכול לגדול מעל החלק המרכזי של הקרנית ולגרום לראייה מטושטשת או הצטלקות שעלולה להגביל את התנועה של העין ולגרימת ראייה כפולה.
פטריגיום טיפול – הכרחי?
כאשר מטופל מאובחן עם פטריגיום, ראשית יש להחליט אם אכן נדרש טיפול כלשהו. במקרים רבים מדובר רק בתלונות קלות על אי נוחות, ולעתים קרובות הדרך הטובה ביותר היא מעקב או טיפול תרופתי. סיכוך או טיפול מקומי בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים עשוי לעזור להקל על דלקת העין ולהפחית את המראה הלא אסתטי. הגנה על הפנים והעיניים מפני חשיפה מוגזמת לקרינת UV עשויה גם היא לעזור במניעת התפתחות המחלה. בעיקרון, רק אחוז קטן ממקרי הפטריגיום דורש התערבות ניתוחית, אולם כאשר המצב התפתח עד כדי חסימה של ציר הראייה ואסטיגמציה לא סדירה הנגרמת על ידי פטריגיום נדרשת הסרת הפטריגיום על ידי ניתוח. ניתוח מבוצע במקרים מסוימים גם עקב גירוי כרוני בעיניים או שיקולים אסתטיים.
פטריגיום טיפול כירורגי
האתגר העיקרי לטיפול כירורגי מוצלח של פטריגיום הוא הישנות שבאה לידי ביטוי בצמיחה פיברוטית מעבר ללימבוס על הקרנית. נעשה שימוש בטכניקות כירורגיות רבות, אם כי אף אחת מהן אינה מקובלת באופן אוניברסלי בגלל שיעורי הישנות משתנים.
הניתוח נעשה בהרדמה מקומית, כאשר חומר ההרדמה מוזרק לרקמת השומן הרכה סביב גלגל העין ולא רק מרדים את העין, אלא גם מפחית את הראיה ועוצר את תנועת העין.
ראשית, עושים חתך בלימבוס שבו הפטריגיום מתחיל לפלוש מעל הקרנית ומקלפים אותו מפני השטח של הקרנית. ברגע שהפטריגיום הוסר, ניתן לשייף את הקרנית וכאשר הקרנית תוקנה, פונים לטפל בסקלרה והלחמית. כעת מסירים את הקפסולה של טנון שבה היה הפטריגיום. כאשר הוסרה רקמת הצלקת מהקרנית יש להחליט מה לעשות עם החלל שנותר לאחר הרחקת רקמת הצלקת. ניתן לבחור אחת מהאופציות הבאות.
אפשרות 1: לא לעשות כלום. ניתן להשאיר את האזור חשוף והוא יעבור תהליך אפיתליזציה בכוחות עצמו. באופציה זו יש את הסיכון הגבוה ביותר של הישנות הפטריגיום והוא גם גורם למטופל את אי הנוחות הרבה ביותר.
אפשרות 2: לכסות את האזור החשוף בחומר ביולוגי, וקרום אמניוטי ממוקם בדרך כלל מעל הסקלרה החשופה. ניתן להשתמש בדבק ביולוגי כדי לעזור בהשתלת הקרום האמניוטי. שיטה זו יעילה מאוד, נוחה למטופלים ומסייעת בהחלמת הרקמה. ומפחיתה את שיעור ההישנות.
אפשרות 3: טכניקת השתלה עצמית. ההליך כרוך בהשגת שתל של לחמית בריאה מאזור אחר של העין ותפירת השתל מעל הסקלרה החשופה לאחר כריתת הפטריגיום. בשיטה זו הושגו שעורי הישנות נמוכים.
מיטומיצין סי, מעכב פרוליפרציה של פיברובלסטים וניתן להשתמש בו בשתי דרכים, אפליקציה ישירה על הסקלרה החשופה בזמן הניתוח או טיפול בטיפות עיניים לאחר הניתוח. הסכנה בטיפול זה היא שמינון גבוה מדי עלול להיות טוקסי.
שיעורי הישנות לאחר טיפול פטריגיום
שיעורי ההישנות הגבוהים הקשורים לניתוח ממשיכים להיות בעיה, ולכן טיפולים רפואיים משלימים שולבו בהליך והראו ירידה ניכרת בשיעורי הישנות; עם זאת, הם אינם נטולי סיבוכים בעצמם.
הקרנה בקרינת בטא שימשה גם כדי למנוע הישנות, שכן היא מעכבת מיטוזה בתאים המתחלקים במהירות של הפטריגיום. אולם ההשפעות השליליות של הקרנה הניע רופאים להמליץ נגד השימוש בו.
סיבוכי פטריגיום טיפול
סיבוכים במהלך הניתוח: מכיוון שהניתוח כולל רק את השכבות החיצוניות של העין, ניתוח פטריגיום הוא בטוח יחסית בהשוואה לסוגים רבים של ניתוחי עיניים.
אחד משרירי העיניים נמצא בחלקו מתחת לאתר הניתוח. אפשרי, אם כי לא סביר, כי שריר זה ייפגע במהלך הניתוח, מה שיגרום לראייה כפולה וידרוש ניתוח נוסף. האפשרות לסיבוך זה מעוררת דאגה בעיקר בעת הסרת פטריגיום שגדל מחדש לאחר ניתוח קודם, כאשר יש הרבה יותר צלקות וקשה לזהות את השריר.
לעתים רחוקות מאוד, המבנים הפנימיים של העין עלולים להיפגע ולגרום לאובדן ראייה. אפשרות זו מדאיגה כאשר מנתחים עין שכבר עברה ניתוח או כאשר העין נפגעה מפציעה קודמת או ממחלת עין אחרת.
סיבוכים לאחר הניתוח: הישנות היא הסיבוך החמור ביותר לאחר הניתוח של הסרת פטריגיום. סיבוכים נוספים שבהם ניתן להיתקל לאחר הניתוח כוללים המסה סקלרלית עקב השימוש במיטומיצין סי; פיברוזיס, במיוחד סביב השריר החוץ-עיני באזור הניתוח, זיהום שהוא נדיר, אולם אפשרי ואי נוחות על פני השטח העין, אשר יכולה להימשך שבועות או אפילו חודשים.
בדרך כלל סטרואידים מקלים על תחושת אי הנוחות ומומלץ גם שימוש בטיפות חומר מסכך.
