תחושה של חול בעיניים
אחת התלונות השכיחות שקיימות בתחום בריאות העיניים היא תחושה של חול או אבק בעיניים. התחושה יכולה להיות מלווה במגוון של תלונות נוספות כגון – גרד, אי נוחות, כאב, טשטוש ראייה, דמעת ועוד. החומרה של התלונות משתנה ויכולה לנוע מאי נוחות קלה ועד לכאבים חזקים. הגורמים לתחושה של חול בעיניים הם מגוונים ורבים, אנו נתמקד כאן בסיבות הנפוצות ביותר: תסמונת העין היבשה, דלקת עפעפיים, גוף זר, אלרגיה.
חשוב לציין כי קיימות עוד סיבות רבות לתחושה של חול בעיניים, ביניהן שימוש בתרופות, מחלות עיניות או חוץ עיניות, ויש להתייעץ עם רופא עיניים על מנת לקבל את האבחנה והטיפול המתאימים ביותר.
תסמונת העין היבשה
הסיבה השכיחה ביותר לתחושה של חול בעיניים.
יובש בעיניים קורה כאשר ישנה בעיה בייצור או בהפרשה של שכבת הדמעות המכסה את השכבה החיצונית של העין (הלחמנית והקרנית). מטרת הדמעות היא לספק לחות מתמשכת לעיניים וכמו כן להגן עליהן מגופים זרים וזיהומים. הדמעות מורכבות מחלק מימי שמופרש מבלוטת הדמעות, ומחלק שומני שמופרש מבלוטות חֶלֶב, כאשר לפחות אחד מהם יהיה חסר יכולה להיווצר תסמונת העין היבשה.
התסמינים של יובש בעיניים הם מגוונים ומשתנים בין אנשים וכוללים תחושה של חול או אבק בעיניים, אי נוחות, צריבה, אודם, רצון לשפשף את העיניים, טשטוש בראייה. יכולה להיות גם דמעת כמנגנון של פיצוי על היובש או בתגובה לגירוי.
ישנם מספר גורמי סיכון לעין יבשה – נפוץ יותר אצל נשים, גיל מבוגר, סכרת, מחלות עפעפיים, שימוש בתרופות מסוימות, הרכבת עדשות, עבודה בסביבה יבשה ועוד.
הטיפול ביובש בעיניים הוא שימוש בתחליפי דמעות. ישנם סוגים רבים של תחליפי דמעות, רובם ללא צורך במרשם רופא. במידה ויש יובש משמעותי שלא משתפר עם תחליפי דמעות, ישנם טיפולים נוספים כגון משחות, תרופות, ופתרונות כירורגיים.
דלקת שולי העפעף (בלפריטיס)
הצורה הנפוצה ביותר של דלקת עפעפיים קורית כאשר יש דלקת בבלוטות חֶלֶב (נקראות מבומיאן) הנמצאות בגבול העפעף.
ההסתמנויות הנפוצות של דלקת עפעפיים כוללות גרד, תחושה של גוף זר\חול בעיניים, תחושה של דביקות (בעיקר בבוקר), אודם של העין ו\או גבולות העפעפיים, קשקשת על פני הריסים, הפרשות דביקות, גירוי הלחמית והקרנית ועוד.
גורמי סיכון – גיל מבוגר, חוסר הקפדה על היגיינת עיניים, מחלות עור, עישון, חשיפה לזיהום סביבתי.
הסיבה לדלקת מקושרת לבעיה בתפקוד בלוטות המבומיאן, חשיפה לזיהומים, אלרגיות.
הטיפול בדלקת שולי העפעף מתבסס ראשית על היגיינת העין וסביבת העין (בין היתר שימוש במגבונים ייעודיים והנחת קומפסים לריכוך העור והמסת השומן, ניקוי הידיים, שימוש בתחליפי דמעות). במקרים של התלקחות של הדלקת ניתן לטפל במשחות עיניים המשלבות אנטיביוטיקה וסטרודיאים. במקרים של דלקת עיקשת שלא מגיבה כראוי לטיפולים הנ"ל ישנה אפשרות של ניקוי עמוק של שפת העפעף (סחיטה של הבלוטות) אצל רופא עיניים.
גוף זר בלחמית \ קרנית
תחושה של חול או אבק בעין אחת יכולה להיגרם מחדירה של גוף זר לעין. גופים זרים יכולים להיות קטנים כמו חול\אבק אשר מהווים סיכון נמוך, או גדולים כדוגמת מתכת\זכוכית אשר מהווים סיכון גבוה יותר.
הגוף הזר יכול להימצא על הלחמית (השכבה שמכסה את הלובן של העין), על הקרנית (השכבה החיצונית שדרכה עוברות קרני האור ובה יש רגישות מוגברת בגלל נוכחות רבה של עצבים) או להיכנס מתחת לעפעף.
התסמינים יכללו צריבה, אי נוחות, כאב, טשטוש בראייה, סנוור, קושי בפתיחת העין, אודם.
במצבים בהם מדובר בגוף זר קטן ושטחי, ניתן לנסות להוציאו מהעין באמצעות מצמוץ מהיר ושטיפת העין במים פושרים. אין לשפשף את העין מאחר וזה עלול להחמיר את הפציעה.
כאשר לא ניתן להוציא את הגוף הזר לבד, או כאשר התלונות חמורות יותר (כאב עז, סנוור) ,ישנו חשש לפגיעה בקרנית ולכן יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי.
במסגרת הטיפול, רופא העיניים יוציא את הגוף הזר, ויבצע בדיקה בכדי לראות אם יש נזק לקרנית. בהתאם לממצאים בבדיקות, יתן הוראות לטיפול המשך היכול לכלול בין היתר כיסוי של העין וטיפות עיניים שונות, בכדי למנוע זיהומים או כדי להקל על התסמינים בימים שלאחר הפגיעה.
אלרגיה
אלרגיה בעיניים הינה תגובה אלרגית הגורמת לגירוי ולדלקת של הלחמית. התגובה האלרגית גורמת לתאים של מערכת החיסון בגוף לייצר חומרים הגורמים לנפיחות של כלי דם בעיניים. בתגובה אלרגית, מערכת החיסון מגיבה ביתר לחומרים אשר לא מזיקים בדרך כלל, כמו למשל קרדית אבק הבית, פרווה של בעלי חיים, אבקני צמחים ועוד. האלרגיה יכולה להופיע בעונות מסוימות בשנה (למשל באביב) או להופיע במשך כל השנה.
תסמינים של דלקת אלרגית בלחמית יכולים לכלול – גירוי בעיניים, תחושה של חול, אודם, דמעת, גרד, צריבה, נפיחות עפעפיים. לעתים יהיו גם תסמינים חוץ עיניים כגון עיטוש וגודש אף.
הטיפול בדלקת אלרגית של הלחמית כולל שטיפת עיניים, הימנעות מחשיפה לאלרגנים במידת האפשר. טיפול תרופתי כולל – טיפות המכילות אנטי היסטמינים (נגד הרכיב הפעיל של מערכת החיסון), טיפות המכילות סטרואידים או טיפות המכילות חומרים נוגדי דלקת אחרים. ישנן גם טיפות להקלה בתסמינים (תחליפי דמעות, מכווצות כלי דם).
התאמת הטיפול התרופתי צריכה להתבצע ע"י רופא.