שעורה בעין

מנגנון התפתחות השעורה

אם הפתח של אחת הבלוטות על שפת העפעף נחסם, הדבר גורם לתוכן של הבלוטות להיות מופרש לתוך הטרזוס והרקמות מסביב. כאשר יש בעיה בניקוז התקין של הבלוטה, מתחילות להצטבר שאריות של פסולת ורכיבי דמעות, מה שגורם בהמשך לתגובה דלקתית אשר מלווה בנפיחות, אודם וכאבים. לרוב ישנו גם מרכיב של זיהום חיידקי אשר תורם להתפתחות הדלקת. כאשר ישנה הצטברות של רכיבי דלקת ופסולת ומוגלה לכדי קולקציה נוצר אבצס בעל גבולות מוגדרים. החיידקים הנפוצים המעורבים בשעורה הם חיידקים הנפוצים באזור העפעף בדרך קבע כגון סטפילוקוקוס אוריאוס (staphylococcus aureus) אך המנגנון של תרומתם להתפתחות של שעורה בעין אינו ידוע עד הסוף.

היסטולוגיה של שעורה כלואה בעין

בחתכים היסטולוגים ניתן לראות את רכיבי הרקמה תחת מיקרוסקופ וכך להבחין בין סוגי התאים השונים. באמצעות הסתכלות על ההיסטולוגיה ניתן להבין לעומק את ההתנהגות של הגוף במצבי החולי השונים. במקרה הזה מדובר בדלקת ממוקמת לאזור בלוטות המבומיאן בעפעף. מבחינה היסטולוגית, כאשר מסתכלים על חתך שנלקח מבלוטת מבומיאן דלקתית, שעורה בעין מתאפיינת בסימנים של דלקת ליפוגרנולומטוטית כרונית (chronic lipogranulomatous inflammation). כלומר דלקת שמערבת תאים שומניים וכמו כן תאים גרנולומטוטיים שהם רכיבים של מערכת החיסון, כאשר החלק הכרוני מעיד על כך שהדלקת מתפתחת לאורך זמן. בנוסף בהצטברות התאים ניתן יהיה למצוא אזורי נקרוזיס, כלומר אזורים של תאים שעברו מוות תאי ונוצר נמק.

תסמינים נפוצים

התסמינים של שעורה בעין הינם מגוונים, יכולים לנוע ממצבים שהם א-סימפטומטיים (כלומר המטופל לא חווה תלונות שלהן) שחולפים עצמונית תוך שבוע שבועיים בדרך כלל, ועד להפרעה ממשית באיכות החיים. התסמינים הנפוצים ביותר הם:

• בליטה אדומה ונפוחה. לעתים כואבת או גורמת לתחושת אי נעימות
• נפיחות של העפעף המעורב
• הפרשות ומוגלה באזור
• דמעת
• תחושת גרד או גוף זר בעין
• רגישות לאור
• ייתכנו סיבוכים נדירים כמו צניחה של עפעף, התפשטות של הזיהום, פגיעה בצמיחת ריסים באזור, פגיעה בניקוז הדמעות

במידה ומופיעים תסמינים של ירידה בראייה או כאבים עזים יש לפנות במהרה לקבלת עזרה רפואית ולשלילת מצבים אחרים.

בדיקה אצל רופא עיניים

כאשר ישנה שעורה שגורמת לתסמינים שמשפיעים על התפקוד היום יומי או שאינה חולפת מעצמה, מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא עיניים. אבחנה של שעורה בעין הינה אבחנה שבבסיסה היא קלינית (כלומר ניתן לרוב דרך תשאול רפואי ודרך הסתכלות על הממצא לאבחן כי מדובר בשעורה) ולא דורשת בדיקות פולשניות. הבדיקה תכלול תשאול רפואי, בדיקה של חדות ראייה (כדי להבין אם יש השפעה על הראייה), ולאחר מכן הסתכלות מקיפה דרך מכשיר מנורת הסדק בשביל להבין את היקף הדלקת שנוצרה, האם השעורה היא פנימית או חיצונית. בדיקות נוספות יכולות להידרש במקרים מסוימים. לאחר הבדיקה המקיפה הרופא יחליט מהי דרך הפעולה הנכונה ביותר בשביל לטפל בשעורה.

גורמי סיכון להתפתחות שעורה

שעורה בעין היא בעיה שכיחה בכל חתכי האוכלוסיה, אם כי יש מספר מצבים בהם הסבירות לכך שתתפתח שעורה היא גבוהה יותר. אנשים עם רקע של אחת או יותר מהמחלות הבאות: דלקות עפעפיים כרוניות, מחלות עור כגון דרמטיטיס או רוזציאה, סכרת, רמות גבוהות של כולסטרול – הם בעלי סיכון מוגבר יותר לפתח שעורה. כמו כן, אנשים שיש להם היגיינה עינית ירודה – כמו אי הקפדה על הסרה של איפור עיניים או שימוש במוצרים ישנים, השמה או הורדה של עדשות מגע ללא חיטוי הידיים, גם להם יש סיכון מוגבר לפתח שעורה בעין.

האם שעורה בעין מדבקת?

זוהי שאלה שמעסיקה אנשים רבים ובפרט הורים לילדים שמתייצגים עם שעורה בעין. ישנה תפיסה באוכלוסייה שכאשר לאדם יש שעורה יש לשמור ממנו מרחק מאחר בכדי לא להידבק. הנחה זו היא שגויה. במרבית המקרים, שעורה היא אינה מצב מדבק שכן מדובר בדלקת שהיא ממוקמת לבלוטה עצמה ולא מדביקה במגע שטחי. (בדומה לפצעון שנמצא על אזור אחר בגוף, שמתפתח במנגנון דומה ואנו לא מקפידים על מרחק מאנשים שיש להם פצעון מאחר וזה לא מדבק). נסייג ונאמר כי במגע אינטנסיבי כן יכול להיות להתרחש מעבר כלשהו של חיידקים ולכן יש להקפיד על היגיינה ושטיפת ידיים לפני ואחרי מגע בעין, וגם בין מגע בעין אחת לעין השניה, אך הסבירות שמגע זה יהיה מדבק הוא נמוך.

מניעה של שעורה בעין

הקפדה על עקרונות של מניעה חשובה בעיקר אצל אנשים שסובלים משעורה שחוזרת מספר פעמים בחייהם, או אצל אנשים שיש להם דלקות עפעפיים כרוניות או גורמי סיכון נוספים. חשוב מאוד להקפיד על כללי המניעה עד כמה שניתן מאחר והקפדה טובה ויעילה מפחיתה מאוד את הישנות השעורה. העיקרון המנחה במניעה הראשונית הוא הקפדה יום יומית על הגיינת עפעפיים, באמצעות ניקוי עדין עם מים חמימים וסבון ייעודי. בהקפדה על שטיפה של הידיים לפני ואחרי כל מגע עם העיניים (כולל הרכבה של עדשות מגע). במקרים מסוימים אפשר לקנות מגבוני חיטוי ייעודיים ולנקות איתם את העפעפיים. מבחינת איפור עיניים – חשוב להקפיד על הסרה מלאה של איפור עיניים לפני השינה, לא להשתמש באותו האיפור מעל כמה חודשים בודדים, לא לחלוק מוצרי איפור עם אנשים נוספים.

שעורה בעין טיפול

ישנם מצבים בהם השעורה אינה גורמת לדלקת חמורה והיא חולפת מעצמה תוך שבוע-שבועיים לרוב ללא צורך בטיפול נוסף. עם זאת, בכל מקרה של הופעת נפיחות אודם וכאב ישנה המלצה להגיע לבדיקה אצל רופא עיניים. בפרט במידה והשעורה אינה חולפת, או לחילופין אם התסמינים מפריעים לאיכות החיים, יש לפנות לרופא עיניים בהקדם על מנת לקבל אבחנה מסודרת ולאחר מכן לקבל את הטיפול המתאים ביותר.

הטיפול בשעורה בעין מורכב מכמה זרועות: טיפול עצמי של המטופל שמשלב עיסוי קומפרסים חמים והגיינה, טיפול תרופתי, טיפול כירורגי\מכשירי. ככלל לרוב מתחילים מהזרועה הראשונה של הקפדה על הגיינת עפעפיים, במידה וזה לא מספיק מתקדמים לטיפול תרופתי מקומי\סיסטמי או שמיישמים את שתי הזרועות הללו במקביל. ובמידה והפתרונות הללו אינם מספקים את הפיתרון ניתן לשקול אלטרטנטיבות פולשניות יותר שנתייחס אליהן בהמשך.

טיפול עצמי בבית – הגיינת עפעפיים

בשלב הדלקתי החריף, הטיפול מורכב מעיסויים באמצעות קומפרסים חמים והיגיינת עפעפיים הולמת. יש להצמיד את הקומפרס החמים (מגבת או גזה טבולה במים חמים) לעין בתנועות סיבוביות עדינות, כעשר דקות במשך 3-5 פעמים ביום. במידה ויש שעורה בשתי העיניים יש להשתמש בקומפרסים שונים עבור כל עין. הקומפרסים מסייעים לרכך את הבלוטה ולשחרר את ההפרשות שהצטברו בה. היגיינת עפעפיים ניתן לעשות באמצעות ניקוי עם מגבונים ייעודיים. יש להימנע מללחוץ ולהפעיל לחץ על השעורה ע"מ לפוצץ אותה. מומלץ להימנע משימוש באיפור עיניים כל עוד יש שעורה מודלקת, וכמובן לשטוף את הידיים לפני כל מגע באזור העיניים.

בחלק זה של טיפול ביתי נכנסות גם תרופות סבתא למיניהן, הקיימות שנים רבות לטיפול בשעורה. מדובר בחומרים שונים שקושרו להם יכולות אנטי דלקתיות ולעתים גם אנטי בקטריאליות, אך אלה לא נוסו בניסויים נרחבים ולא נתמכים בספרות הרפואית. תרופת סבתא נפוצה למשל היא הנחה של תיון תה חמים על העין. התיון משמש גם כקומפרסור שמרכך את ההפרשות ועוזר להוצאה שלהן, וכמו כן לתה יוחסו יכולות אנטי דלקתיות שמאפשרות להחליש את התהליכים הדלקתיים. פירוט נוסף ניתן לראות בערך שעורה בעין – תרופות סבתא.

טיפול תרופתי לשעורה בעין

תרופות אנטיביוטיות או אנטי דלקתיות מקומיות או תרופות המכילת שילוב של שני הרכיבים הנ"ל הן הגישות לטיפול תרופתי בשעורה בעין. ניתן לטפל בזיהום משני חריף באמצעות אנטיביוטיקה המיועדת לחיידקים נפוצים בעור (כדוגמת סטאפ אאוראוס). משחות נפוצות הן מקסיטרול (Maxitrol) ולוטמקס (Lotemax) המכילות סטרואידים להפחתת הדלקת. ישנן משחות המכילות אנטיביוטיקה בלבד כמו טוברקס או סינטומיצין וגם הן מהוות טיפול לשעורה. לפירוט נוסף על טיפול תרופתי זה ניתן לעיין בערך שעורה בעין – סינטומיצין.

במקרים של שעורה שלא מגיבה כראוי למשחות הללו או במקרים יותר קשים ניתן גם להוסיף טיפול פומי (כדורים) כגון דוקסיציקלין (doxycycline), טטרציקלין (tetracycline) ואזיתרומיצין (azithromycin) מכיוון שאלה תרופות שיש להן מרכיב אנטי דלקתי ואנטיבקטריאלי וכך הן מסייעות גם במיגור החיידקים שהצטברו וגם בהרגעה של הדלקת שנוצרה. טטרציקלינים ואזיתרומיצין הוכחו במחקרים שנעשו במבחנה ובבני אדם כמווסתים את הביטוי של מתווכים דלקתיים ורכיבים נוספים שמזיקים בדלקת. עם זאת, ישנה התווית נגד לטיפול זה בילדים ובנשים בהריון. בנוסף, אלו תרופות שדורשות שימוש ממושך שיכול להוביל להתפתחות של אלרגיה, מצוקה במערכת העיכול, רגישות לאור, היענות חלקית והתפתחות של חיידקים עמידים. לכן כמובן שימוש בהן מותנה באישור רופא בלבד.

ניתוח לשעורה בעין

במצבים של שעורה כרונית בעין, או במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו מספיק בשביל להגיע אל התוצאות המיטביות, לעתים יש צורך בהתערבות כירורגית. מדובר בפרוצדורה פשוטה ויחסית מהירה המתבצעת במסגרת של מרפאה תחת אלחוש מקומי עם התאוששות מהירה. ברוב במקרים, התגובה הדלקתית הגדולה ביותר היא בחלק האחורי של העפעף (Tarsal conjunctiva) ונדרש חתך דרך הלחמית הטרזלית והטרזוס עצמו על מנת לבצע ניקוז של ההפרשות שהצטברו (כלומר לא ישירות דרך העור אלא מהחלק הפנימי). הפעולות שייעשו בניתוח הן: דיסקציה חדה (sharp dissection), כרייה (curettage) וכריתה (excision) של כל החומר הנמקי, כולל קיר הציסטה. במהלך הפרוצדורה חשוב להיזהר מפגיעה בשולי העפעף או בסמוך לאזור הפונקטום (punctum) – אזור הנמצא בחלק המדיאלי של כל עפעף ואחראי על ניקוז הדמעות מהעין. במקרים נדירים, התגובה הדלקתית חמורה יותר בעפעף הקדמי (חיצוני), במקרים נדירים אלו משתמשים בחתך עורי. במקרים של שעורה עיקשת בעין שחוזרת באותו המקום, באבחנה מבדלת קיימת גם אפשרות נדירה יותר של קרצינומה של תאי החלב (תהליך ממאיר) ולכן במצבים האלו רצוי לשלוח לאבחנה היסטולוגית בשביל לאשש את האבחנה שכן במצב של קרצינומה או תחלואה אחרת הגישה לטיפול שונה לגמרי.

הזרקת סטרואידים

הזרקה של קורטיקוסטרואידים (intralesional corticosteroids) היא אפשרות פחות פולשנית מניתוח. בהליך זה מתבצעת הזרקה של סטרואידים לתוך הציסטה בבלוטה, ובכך מפחיתה במהירות את ההליך הדלקתי ומעודדת החלמה. לזריקה זו יכולה להיות תופעת לוואי של לשינויים בפיגמנטציה של העור ומדובר בטיפול פחות אפקטיבי מניתוח. השילוב של כריתה והזרקת סטרואידים מוביל לריפוי מלא ב95% מהמקרים.

טיפול בשעורה כלואה בעין ללא ניתוח IPL (Intense Pulsed Light)

לאחרונה, פותחה טכנולוגיה בשם Intense Pulsed Light אשר משתמשת באור לא קוהרנטי (non coherent light) באורך גל של 500 עד 1200nm בספקטרום רחב אשר הוכחה כיעילה לטיפול בבלפריטיס כרוני ובשעורה בעין. לטיפול בIPL יש אפקט נוגד דמודקס (demodex),זהו טפיל אשר תורם באחוז גבוה להתפתחות מקרי הבלפריטיס. בנוסף, לIPL- יש אפקט אנטי דלקתי, אנטי בקטריאלי, ואנטי-טלנגיאקטטי, ובכך מטפל במרכב הדלקתי של השעורה. כמו כן אפקט נוסף שמעודד ה-IPL הוא גדילה של תאים בריאים. טיפול זה נמצא כיעיל גם למקרי שעורה כרונית שחזרה למרות טיפולים תרופתיים וניתוחיים קודמים. היתרון המשמעותי של טיפול זה הוא שאינו מערב שימוש בתרופות ואינו מערב חתך של האזור. בדוגמא מטה ניתן לראות תמונות של אותו המטופל לפני ו3 ימים לאחר טיפול בIPL.

סחיטת בלוטות כטיפול מניעתי

בנוסף לקומפרסים חמים והיגיינת עפעפיים, פעולה נוספת שניתן לבצע על מנת למנוע התפתחות של שעורה מלכתחילה הוא ביצוע סחיטה של בלוטות המייבומיאן באופן קבוע. זהו טיפול שניתן לבצע אצל רופא עיניים מיומן. במהלך הביקור, בעזרת מכשיר מיוחד, ניתן לסחוט את החומר השומני אשר סותם את הבלוטות הללו ובכך למנוע התפתחות של כלזיאון וכל המשתמע מכך. אפשר לחזור על סחיטת בלוטות בהתאם לצורך מדיי כמה שבועות. פעולה זאת מבוצעת עם טיפות אלחוש ובכך יש אי נוחות מינימלית אם בכלל. לאחר הטיפול רצוי לתת טיפה אנטי דלקתית קלה למספר ימים. סרטון שמדגים סחיטה של הבלוטות בעפעף: