בלפריטיס (דלקת עפעפיים)

בלפריטיס

מושגי מפתח אודות בלפריטיס

• בלפריטיס (דלקת עפעפיים) היא מחלה שכיחה עם פוטנציאל לשנות באופן משמעותי את איכות החיים אך לעתים קרובות מתעלמים ממנה.
• בלפריטיס יכולה לנבוע מזיהום אקוטי על ידי חיידקים, נגיפים וטפילים, או כתוצאה ממחלת עור/עפעפיים ראשונית.
• פעם היו ארבעה סיווגים עיקריים של בלפריטיס לפי התייצגות ו\או אטיולוגיה של המחלה.
• סיווג מודרני מסווג בלפריטיס כקדמי (anterior blepharitis) או אחורית (posterior blepharitis), כאשר הקו האפור (gray line) הוא נקודת הציון האנטומית.
• הטיפול בבלפריטיס עשוי לכלול ארבע זרועות בסיסיות: שיפור תנאים מקומיים של שפת העפעף, אנטיביוטיקה מקומית, אנטיביוטיקה פומית וקורטיקוסטרואידים.
• שיטות טיפול חדשות יותר פותחו במטרה לכוון לבלפריטיס קדמית או אחורית.
• הבנת סיווג המחלה תעזור לקבוע באילו שיטות טיפול יש לבחור או להתחיל\לשלב.

מבוא למחלת בלפריטיס

בלפריטיס (דלקת של שפת העפעף, או עפעפיים) היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר בהן נתקלים ברפואת עיניים. ההערכה היא שמומחים לטיפול בעיניים מזהים בלפריטיס אצל 47% מהמטופלים. למרות שכיחותה, זוהי מחלה שלעתים קרובות מתעלמים ממנה ומאבחנים באופן שגוי. ההסבר לכך שמאבחנים את המחלה באופן שגוי או מפספסים אותה היא מולטי-פקטוריאלית (נובעת ממספר גורמים) אך בחלקו נובע מכך שתסמיני המטופל יכולים להיות מעורפלים ומגוונים. בלפריטיס יכול להיות גם מתיש מאוד עבור חולים, ומביא מדי פעם למגבלות בפעילות היומיומית ולאובדן איכות החיים. מחקר אחד מצא כי בלפריטיס קדמית היה הגורם היחיד לאי נוחות או גירוי כללי בעיניים בקרב 12% מהחולים המבקשים טיפול בעיניים. יתר על כן, זה יכול להיות מקור לתסכול עצום הן עבור רופא העיניים והן עבור המטופל, מכיוון שלעתים קרובות זה יכול להיות קשה לטיפול. הצומת הרירית (mucocutaneous junction) יחד עם מבני הזקיקים והבלוטות הרבים המרכיבים את שפת העפעף המורכבים מספקים סביבה עשירה למחלות הפוגעות בו. בעוד שהעפעפיים, או יותר נכון שפת העפעף, עשויים להיות המקור לתהליך הדלקתי הראשוני, מעורבותם של הקרנית (cornea) ושל הלחמית הבולברית (bulbar conjunctiva) מייצרת את התסמינים החשובים והמשמעותיים ביותר ואת ההשלכות התפקודיות עבור המטופל.

מבין הגורמים הרבים של בלפריטיס כרוני, רובם נותרים לא ברורים ולכן איננו יודעים הכל אודות המחלה אשר מהווה נושא מחקרי חם בעולם רפואת העיניים. עם זאת, ישנם הבדלים דקים בין הגורמים השונים אשר קריטיים  לזיהוי. הבנת הסיווג של בלפריטיס בעין תסייע להבין את ההיגיון לטיפולים שונים בבלפריטיס.

סיווג עדכני של בלפריטיס (AAO Preferred Practice Patterns)

בלפריטיס קדמי (anterior blepharitis): דלקת של שפת העפעף הקדמית (קדמי לקו האפור). בעיקר מערב את בסיס הריסים ואת הזקיקים שלהם.

בלפריטיס אחורי (posterior blepharitis): דלקת של שפת עפעף האחרוית (אחורי לקו האפור). בעיקר מערב את בלוטות המייבומיאן (meibomian glands) ואת הפתחים שלהם (orifices).

אבחנה מבדלת של בלפריטיס

יש לקחת בחשבון כמה אבחנות פוטנציאליות אחרות באבחנה מבדלת של בלפריטיס כרוני ודלקת כרונית של שפת העפעף. אולי החשוב ביותר הוא sebaceous gland carcinoma של העפעף אשר לפעמים לאו דווקא מתייצג כגוש אלא יכול להתייצג באופן מטעה כדלקת כרונית של העפעף. אף על פי שמדובר במאורע נדיר, יש לזכור מחלה זו כאשר אין תגובה וממשיכה להיות דלקת ניכרת של שפת העפעף, מכיוון שהפרוגנוזה שלה גרועה מאוד. רוזצאה (rosacea), מחלה דרמטולוגית בעיקרה, מלווה לעיתים קרובות בדלקת בשפת העפעף ובשינויים בקרנית הפריפרלית.

תפקוד לקוי של הדמעות אמנם איננה באבחנה מבדלת אך כן יכולה להתלוות לבלפריטיס. ישנם מספר מחקרים שמדווחים כי במחלות אשר פעם נחשבו כמחלות אשר פוגעות בעיקר בתהליך ייצור דמעות (כגון Sjogren) ישנו גם פגיעה לאורך זמן בשפת העפעף ובבלוטות המייבומיאן עם התפתחות של בלפריטיס אחורי ואף קדמי.

ישות נוספת שיש לקחת בחשבון היא תגובה למוצרים קוסמטיים של שפת העפעף. סיבוכים יכולים לכלול מדרוזיס (היעלמות ריסים\madarosis), אריתמה (אודם\erythema), זיהומים, דלקת גרנולומטוטית והצטלקות.

בלפריטיס טיפול

ישנן ארבע זרועות טיפול עיקריות לכל הקטגוריות של דלקת עפעפיים: היגיינת עפעפיים, אנטיביוטיקה מקומית, אנטיביוטיקה פומית (במיוחד טטרציקלין) וקורטיקוסטרואידים. עמוד התווך של הטיפול הוא שיפור הסביבה המקומית של העפעפיים באמצעות קומפרסים חמים וניקוי שפת העפעף בעזרת חומרי ניקוי ייעודיים. תת אוכלוסיות מסוימות עשויות לדרוש התערבויות נוספות לשיפור סביבת העין. עדשות מגע עשויות לשמש מאגר לפסולת ויכולות להוביל להיווצרות משקעים נוספים בשפת העפעף. ייתכן שיהיה צורך לעבור לעדשות מגע יומיות או להימנע מעדשות מגע לתקופות ארוכות. באופן דומה, חולים עם סבוריאה (seborrhea) יכולים להפיק תועלת מניקוי העור סביב העיניים וסביב הגבות בעזרת שמפו אנטי פטרייתי עדין ולא דטרגנטי.

ניתן להוסיף למשטר הטיפולי אנטיביוטיקה מקומית או פומית כאשר קיים פתוגן חיידקי או אם רוזצאה ומיובומיטיס (meibomitis) הם מרכיב משמעותי. באופן מסורתי, הדבר הושג עם אנטיביוטיקות כגון bacitracin ו- aminoglycosides (gentamicin ו- tobramycin). לאחרונה, אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (כולל azithromycin ו- erythromycin) מומלצים בשל תכונות נוגדות דלקת (בנוסף לתכונות האנטי-זיהומיות שלהם). Azithromycin הוא רצוי במיוחד, מכיוון שיש לו מחצית חיים ארוכה בצורה הפומית וגם טופיקלית (מקומית).

במקרים חמורים של בלפריטיס לרוב יש צורך בטיפול בטיפות סטרואידים מקומיים במשך מספר ימים כדי לווסת את המרכיב הדלקתי של המחלה. חשוב להתחיל עם המינון היעיל הנמוך ביותר של סטרואידים, כדי למנוע את כל הסיבוכים האפשריים של שימוש בסטרואידים מקומיים לאורך זמן. ניתן להימנע או להפחית משימוש בקורטיקוסטרואידים בחולים הזקוקים לטיפול ארוך טווח באמצעות ציקלוספורין מקומי 0.05% (restasis) או ליפיטגרסט (xiidra) במרבית המקרים.

ניתן לשקול טיפולים חדשים יותר במקרים עקשניים\קשים. מכשיר הBlephEx (בלפקס) מכוון לבלפריטיס קדמי על ידי פילינג של שפת העפעף באמצעות מיקרו ספוג חד פעמי מסתובב, ובכך מקטין את הביו פילם. מכשיר חלופי לBlephex נקרא גם הMibolid Pro אשר פועל באופן דומה. ניתן להקל על מייבום חסום באמצעות מערכת LipiFlow, סחיטה ידנית של הבלוטות (meibomian gland expression) או טיפול בIntense Pulsed Light המוכר בשם IPL.