יובש בעפעפיים
יובש בעפעפיים (דרמטיטיס של העפעפיים)
מבוא ליובש בעפעפיים
יובש בעפעפיים הוא לרוב סימן של דלקת עור באזור העפעפיים (eyelid dermatitis\eczema), הידוע גם בשם דרמטיטיס פריאוקולרית (מסביב לעיניים) או פריאורביטלית (מסביב לארובה). מעבר תחושת יובש בעפעפיים היא מתבטאת בהתפרצות קשקשית (scales) ואריתמית (אודם) של העפעפיים העליונים ו/או התחתונים. מטופלים מדווחים לעתים קרובות על סימפטומים של גירוד צריבה ושריפה. ייתכן שיש נפיחות. דרמטיטיס בעפעפיים (יובש בעפעפיים) עשוי להיגרם ממגע עם חומרים מגרים או אלרגנים, או שהוא יכול להיות ביטוי למחלת עור בסיסית, כגון אטופיק דרמטיטיס (atopic dermatitis) או דרמטיטיס סבורית (seborrheic dermatitis). דרמטיטיס פריאורביטלית עשוי להיות גם ביטוי של רוזצאה (ocular rosacea) או דרמטיטיס סביב הפה.
במאמר זה נדון בביטויים הקליניים, אבחנה מבדלת, הערכה וטיפול בסוגים הנפוצים ביותר של דרמטיטיס עפעפיים (יובש בעפעפיים). דלקת עפעפיים (בלפריטיס), דלקת כרונית בשולי העפעף הקשורים לגירוי בעיניים, נדונה במאמר בלפריטיס. מידע נוסף אודות אודם סביב הלחיים והעפעפיים נידון מאמר רוזציאה.
אפידמיולוגיה של יובש בעפעפיים
דרמטיטיס בעפעפיים נראית בדרך כלל אצל מבוגרים ובני נוער ושכיחה פחות אצל ילדים, אלא אם כן קשורה לאטופיק דרמטיטיס. השכיחות המדויקת של דרמטיטיס עפעפיים באוכלוסייה הכללית אינה ידועה, אך היא נפוצה מאוד. גברים ונשים כאחד יכולים להראות סימנים של יובש בעפעפיים, אך שכיחות של יובש בעפעפיים גבוהה יותר אצל נשים לעומת גברים ברוב המחקרים שבדקו את נושא דלקת עור העפעפיים.
דרמטיטיס מגע אלרגי (Allergic contact dermatitis) הוא הסוג השכיח ביותר של דרמטיטיס עפעפיים אשר גורם ליובש בעפעפיים, המהווה כ -50 % מהמקרים, ואחריו דרמטיטיס מגע מגרה (Irritant contact dermatitis) ודלקת עור אטופית.
אטיולוגיה לעפעפיים יבשות
הסיבה לדלקת עורית בעפעפיים היא לרוב רב תכליתית. זה עשוי לנבוע ממגע עם חומרים מגרים או אלרגנים, או שזה יכול להיות ביטוי למחלת עור בסיסית, כגון אטופיק דרמטיטיס או דרמטיטיס סבורית.
דרמטיטיס הקשור למגע (contact dermatitis) – העפעפיים הינם אתר רגיש עקב דקיקות העור והפוטנציאל החדירה המוגברת של אלרגנים וחומרים מגרים. לעתים קרובות, עפעפיים עשויים להיות האתר היחיד המושפע מדלקת כזו. לדוגמה, יובש בעפעפיים עשוי להיות הביטוי היחיד לתגובה למוצרי טיפוח שיער. מוצרי ציפורניים ואלרגנים אחרים עשויים להיות מועברים מהיד לאזור העפעף ועלולים לגרום לדלקת עורית מבודדת בהעדר דרמטיטיס באזור היד. סימנים קלינים קלאסי הם יובש וגרד העפעפיים.
דרמטיטיס מגע אלרגי – אלרגנים שנמצאו גורמים ליובש בעפעפיים ודרמטיטיס כוללים מתכות (למשל, ניקל, זהב), ניחוחות, חומרים משמרים ואנטיביוטיקה מקומית.
תכשירים מקומיים עיניים עלולים לגרום לדרמטיטיס כתוצאה ממגע ויובש בעפעפיים. במחקר שנערך על 4779 חולים באירופה עם יובש בעפעפיים, זוהו שתי אוכלוסיות מובחנות עם דרמטיטיס עפעפיים אלרגיות: חולים צעירים יותר עם היסטוריה של אטופיק דרמטיטיס ושימוש תכוף בקוסמטיקה וחולים מבוגרים עם אלרגיה לתכשירים עיניים מקומיים. אלרגנים שנמצאו בתכשירים עיניים מקומיים כללו אצטט פנילמרקורי, אנטיביוטיקה מקומית (כולל ג'נטמיצין ונאומיצין) ופנילפרין.
דרמטיטיס במגע באוויר – דרמטיטיס במגע באוויר של העפעפיים נגרמת על ידי חשיפה לאנטיגן או לחלקיקים מגרים התלויים באוויר. אלה כוללים אנטיגנים צמחיים, אלרגנים לעץ, פלסטיק, גומי, דבק, מתכת, אבק תעשייתי וחקלאי, חומרי הדברה ותרופות.
דרמטיטיס במגע עם חלבון – דרמטיטיס במגע עם חלבון מתרחש בתיווך אימונוגלובולין E (IgE) עקב רגישות לחלבונים מן הצומח או מן החי. אלה כוללים מזון, אבקה, שיער מן החי ולייטקס.
דרמטיטיס במגע מגרה – חומרים מגרים הידועים כגורמים או מחמירים דרמטיטיס עפעפיים וגורמים ליובש בעפעפיים כוללים סבונים, חומרים משמרים וניחוחות. שימוש במוצרי אנטי-אייג'ינג על הפנים עלול לגרום דלקת בעור של העפעפיים גם אם המוצר אינו בשימוש ישיר על העפעפיים.
אטופיק דרמטיטיס – דרמטיטיס עפעפיים עלולה להופיע בחולים עם היסטוריה של אטופיק דרמטיטיס ו/או מחלות אטופיות אחרות, כולל אסטמה ואלרגיות עונתיות. חומרים מגרים לעתים קרובות ממלאים תפקיד בהתפתחות דרמטיטיס העפעפיים בחולים עם מחלה אטופית. בנוסף, מטופלים אלו עלולים לפתח דרמטיטיס כתוצאה ממגע ואף דרמטיטיס משני לחשיפה לחלבונים כפי שהוזכר קודם. כל אלו עלולים להוביל ליובש וגרד בעפעפיים וגירויים.
דרמטיטיס סבורית – דרמטיטיס סבורית היא צורה כרונית, חוזרת ונשנית של דרמטיטיס, שיש לה נטייה באזורים עם קמטים כגון האף, עפעפיים, אוזניים, קרקפת, חזה ולאתרים ועוד. פחות נפוץ, זה עשוי להיות מעורב בעור העפעף ו/או בשולי העפעף (בלפריטיס סבורית). בסדרה של 447 חולים עם דרמטיטיס עפעפיים או יובש בעפעפיים, 6 אחוזים אובחנו כסובלים מדלקת עור סבורית.
סימנים וביטויים קליניים של יובש בעפעפיים
יובש בעפעפיים או דרמטיטיס בעפעפיים מתבטאת בדרך כלל כפריחה אריתמטית, קשקשית, עם גירוי בעפעפיים העליונים ו/או התחתונים. זה עלול להתרחש בנפרד או להיות קשור לדלקת עור של אתרי גוף אחרים. דרמטיטיס היא ברוב המקרים דו -צדדית, אך עלולה להיות חד צדדית ולהשפיע על העפעפיים העליונים או התחתונים, או שניהם. הממצאים הקליניים עשויים להשתנות בהתאם לאטיולוגיה.
חולים עם דרמטיטיס בעפעף כתוצאה ממגע מתייצגים עם גירוד, קשקשים, צריבה וכאבים בעפעף אחד או שני העפעפיים. גירוד הוא לעתים קרובות סימפטום בולט של דרמטיטיס מגע אלרגי, וייתכנו מאפיינים של החמרה כתוצאה משפשוף ושריטות כרוניות. בסדרה של 264 חולים עם דרמטיטיס בעפעפיים, תסמינים שכיחים כללו אריתמה, גירוד, בצקת וקשקשת. מעבר ליובש בעפעפיים הם עשויים להיראות סדוקים, ועלולה להופיע קרום על הריסים. כ -25 % מהחולים הסובלים מדרמטיטיס בעפעפיים כתוצאה ממגע סובלים מדלקת בלחמית העין גם כן. דרמטיטיס מופיעה לעיתים קרובות במקומות אחרים בגוף, כולל הפנים, הצוואר והעור הפריאוריקולרי.
אטופיק דרמטיטיס בעפעפיים מתפתח לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות ואצל מבוגרים צעירים אך עשוי להתרחש גם אצל אנשים מבוגרים יותר. מדי פעם, זה יכול להיות הביטוי היחיד של אטופיק דרמטיטיס. העפעפיים העליונים עשויים להיראות קשקשים וסדוקים. סימנים נפוצים הם "מבריקים אלרגיים" (allergic shiners) (עיגולים סימטריים, כהים מתחת לעפעף התחתון) וקווי דני-מורגן (קפלי עור נוספים מתחת לעפעף התחתון).
עם זאת, לפעמים קשה להבחין בין דרמטיטיס אטופית של עפעפיים ודלקת עורית משני למגע. בנוסף, חולים עם אטופיק דרמטיטיס עלולים לפתח גם דלקת עורית משנית מגע.
דלקת עור סבורית על העפעפיים עשויה להיראות קשקשת ושעוותית יותר מאשר דרמטיטיס משנית למגע או אטופיק דרמטיטיס; גירוד שכיח פחות מתסמינים אחרים, כגון קשקשת (יובש בעפעפיים) או צריבה.
מהלך קליני של עפעפיים יבשות
המהלך הקליני משתנה לעתים קרובות עם האטיולוגיה. דלקת עור העפעפיים עלול לבוא וללכת לסירוגין ולפעמים מציגה וריאציה עונתית. לדוגמה, דרמטיטיס עפעפיים הקשורים לאטופיק דרמטיטיס עשוי להיות כרוני ולהתלקח עם עונות השנה וחשיפה לאלרגנים סביבתיים. חולים עשויים להבחין בכך שמגורים באוויר, כולל חשיפה לצמחים, אבקה, אבק וקשקשים, ושאלו עלולים לגרום או להחמיר את המחלה. דרמטיטיס עפעפיים עשויה להתלקח גם עם קדחת השחת, נזלת אלרגית או דלקת הלחמית, הקשורות אולי לדמעת כרונית או לשפשוף מכני. דרמטיטיס בעפעף תעסוקתי עלול להחמיר עם חשיפה לתנאים מסוימים במקום העבודה ולהשתפר עם חופש מהעבודה.
אבחון יובש בעפעף
קליני – האבחנה של דרמטיטיס בעפעפיים נעשית ברוב המקרים מבחינה קלינית, על סמך המראה האופייני של ההתפרצות, סימפטומים נלווים והיסטוריה קלינית.
היסטוריה קלינית קפדנית עשויה לספק רמזים לאטיולוגיה. כדוגמה, נוכחות של דרמטיטיס עפעפיים דו -צדדית, גירוד בולט, מעורבות של אתרים אחרים בפנים, חוסר וריאציה עונתית של התסמינים והיסטוריה של שיפור זמני או לקוי עם טיפול סטנדרטי מעידים על אבחון של דרמטיטיס מגע אלרגי.
חשד לדלקת עורית אטופית אצל מתבגרים וצעירים עם היסטוריה של אטופיק דרמטיטיס ו/או מחלות אטופיות אחרות, כולל אסטמה ואלרגיות עונתיות. נוכחות של דרמטיטיס באזור המפרקים תומכת באבחון. עם זאת, לחשיפה לגירויים או מרכיב של דרמטיטיס הקשור למגע עשויה להיות תפקיד בהתפתחות דרמטיטיס העפעפיים בחולים עם מחלה אטופית.
בדיקות Patching פאצ' – דרמטיטיס עפעפיים אטופיים ודרמטיטיס עפעפיים במגע יכולים לפעמים להיות בלתי ניתנים להבדלה מבחינה קלינית. כל מטופל עם דרמטיטיס עפעפיים הדורש טיפול מתמשך מעבר לארבעה עד שמונה שבועות צריך לשקול אצלם בדיקת Patching. אם בדיקות הPatching הן שליליות או שתגובות חיוביות אינן רלוונטיות לדלקת העור הנוכחית, יש לשקול את האבחנה של דרמטיטיס מגע מגרה.
ביופסיה של עור – ביופסיה של עור בדרך כלל אינה מועילה לאבחון של דלקת עור בעפעפיים. בדיקה היסטופתולוגית תראה שינויים לא ספציפיים המשותפים לכל סוגי דרמטיטיס אקזמטית ולכן לא תעזור לזהות את הגורם הספציפי לדלקת עור בעפעפיים. עם זאת, ניתן לבצע ביופסיה של העור אם האבחנה אינה בטוחה ובמיוחד לשלול מחלות רקמת חיבור ודרמטומיוזיטיס.
מחלות עיניים קשורות
לרוב החולים בדלקת עור העפעפיים אין מחלת עיניים קשורה נוספת. עם זאת, לחולים עם אטופיק דרמטיטיס יש סיכון מוגבר למחלות עיניים נלוות כגון בלפריטיס (דלקת עפעפיים), קרטיטיס (דלקת בקרנית), דלקת הלחמית וקרטוקונוס.
אבחנה מבדלת של יובש בעפעפיים
גורמים נוספים ליובש בעיניים כוללים: פסוריאזיס, רוזציאה ודרמטומיוזיטיס.
טיפול ביובש בעיניים ודרמטיטיס בעפעפיים
הטיפול בדלקת עור העפעפיים כולל הימנעות מתמשכת מחשיפה לגורמים מגרים ואלרגנים לחולים עם דרמטיטיס במגע ושימוש בחומרים מקומיים אנטי דלקתיים, כולל סטרואידים מקומיים ומעכבי קלצינורין מקומיים (כמו טאקרולימוס).
טיפוח העור – ניהול ראשוני שמרני של דרמטיטיס העפעפיים כולל טיפול עדין בעור והימנעות מבושם ומגרים אחרים בטיפול אישי, שיער ומוצרי טיפוח עור הפנים. מרככים חסרי ניחוח, כגון פטרולאטום, ניתנים למריחה ישירה על העפעפיים.
הימנעות מגירויים ואלרגנים – עבור חולים עם אבחנה מאושרת של דרמטיטיס עפעף מגע או אלרגי, הימנעות מתמשכת מגירויים ואלרגנים היא עמוד התווך של הטיפול. ניתן להשתמש בפטרולאטום או מרככים אחרים המבוססים על משחה, נטולי ריח ואלרגנים נפוצים אחרים. יש להימנע משימוש בבושם ותרסיסי שיער תרסיס.
סטרואידים מקומיים – ניתן להציע סטרואידים מקומיים ולא מעכבי קלצינורין כטיפול קו ראשון לדלקת עור העפעפיים. מכיוון שהעפעפיים מפגינים ספיגה גבוהה רק סטרואידים בעלי עוצמה נמוכה בטוחים לשימוש לטווח ארוך בעפעפיים. לטיפול ממושך רצוי לעבור למעכב קלצינורין מקומי. שימוש ממושך בסטרואידים מקומיים באזור העפעפיים עשוי לגרום למספר תופעות לוואי כולל דילול ואטרופיה. שימוש ארוך טווח בסטרואידים מקומיים בעפעפיים יכול גם להוביל להתפתחות של דלקת עור והתפרצות דמויית רוזצאה. שימוש ממושך בסטרואידים באזור העין יכול גם לגרום לעלייה בלחץ התוך עיני והתפתחות של גלאוקומה.
מעכבי קלצינורין מקומיים – מעכבי קלצינורין מקומיים (tacrolimus ו- pimecrolimus) יכולים לשמש כחלופה לסטרואידים מקומיים לטיפול בדלקת עור בעפעפיים בחולים הדורשים טיפול ממושך (מעבר לארבעה שבועות). מעכבי קלצינורין מוחלים פעמיים ביום. בתחילה עלולה להיות תחושת צריבה בשימוש בתכשיר אך זה נוטה להשתפר עם הזמן.
