ילדים: רפואת עיניים פדיאטרית

שאלות נפוצות בתחום של רפואת עיניים של ילדים

מה תינוק באמת יכול לראות?

כשתינוקות נולדים אז הראייה שלהם איננה עדיין מפותחת כמו אצל מבוגרים אך היא מספיק טובה כדי לזהות פרצופים מקרוב. לאחר חודש-חודשיים תינוקות כבר מצליחים לעקוב אחרי חפצים. בשנתיים הראשונות של החיים בראייה מתפתחת לאיכות ראייה דומה לזו של מבוגרים.

מהם הסימנים של ראייה לקויה בילד?

בתור הורים, רצוי שתכירו את הסימנים השונים ומשונים של ראייה לקוייה בילדים. עם אחת העיניים פחות סימטריות, מסובבת או מצטלבת אז ייתכן שאותה העין איננה רואה כמו שצריך. אם נדמה שהילד איננו מזהה פרצופים שכבר ראה מספר פעמים, או איננו מתעניין בהם או בחפצים שמתאימים לגילו אז גם כדאי לברר את הראייה שלו. עוד סימן שחשוב מאוד לשים לב אליו היא עין "רוקדת" או ברפואית ניסטגמוס (nystagmus). תזכרו תמיד שילדים נוטים לנסות לפצות על חוסר הראייה שלהם בכל מיני דרכים יצירתיות במקום להתלונן עליה.

איך אדע אם הילד או תינוק שלי זקוק למשקפיים?

במידה ולילד או תינוק שלכם ייתכן צורך במשקפיים אז ניתן לקבוע בדיוק את סוג המשקפיים (מספר) על ידי בדיקה יחסית פשוטה. מרחיבים את האישונים של ילדכם ובוחנים את האור שמוחזר מהחלק האחורי של העין. ניתן לבדוק את המספר של המשקפיים גם בילדים מאוד צעירים שלא משתפים פעולה בעזרת מכשיר מיוחד בשם רטינוסקופ (Retinoscope) כדי לבחן את האור שמוחזר דרך האישון מהחלק האחורי של העין.

מהי אמבליופיה (Amblyopia)?

אמבליופיה או בלשון העם "עין עצלה" היא מחלה המתבטאת בראייה לקויה בעין כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של הראייה במהלך הילדות. כאשר עין אחת מתפתחת כמו שצריך עם ראייה תקינה והעין השנייה איננה מתפתחת כראוי, אותה העין נקראית עין אמבליופית (Amblyopic).

בדר"כ אמבליופיה היא חד צדדית (כלומר מתבטאת בעין אחת בלבד) אך ייתכנו מצבים בהם שתי העיניים "עצלות".

אמבליופיה היא מחלה נפוצה המתבאטת ב2-3 אחוזים מהאוכלוסייה והדרך הכי טובה למנוע או לתקן אותה היא בשנים הראשונות לחיים.

מהו סטרביזמוס (Strabismus)?

בסטרביזמוס העיניים אינן מיושרות כמו שצריך. אם העיניים פוזלות פנימה אז מדובר בעיניים מצולבים (Cross eyed) ונזה נקרא איזוטרופיה (Esotropia). אם העיניים פוזלות החוצה (Wall Eyed) זה נקרא אקסוטרופיה (Exotropia). עין אחת יכולה להימצא בעמדה יותר גבוהה וזה נקרא היפרטרופיה (Hypertropia) או בעמדה נמוכה יותר (Hypotropia). לא כל סטרביזמוס מאובחן בקלות ולפעמים זה בא והולך. זה יכול להיות חד צדדי, דו צדדי או לעבור מעין לעין.

סטרביזמוס בדר"כ מופיע בילדות המוקדמת או לאחר טראומה לראש או בעקבות גידולי מוח. יש אנשים שסובלים מאיזוטרופיה בעקבות אקומודציה (Accommodative Esotropia), בדר"כ זה נובע מצורך במשקפיים לצורך טיפול ברוחק-ראייה (Farsightedness). הגורם לסטרביזמוס הוא בדר"כ אדיופטי (ללא גורם ברור). בכל מקרה, ללא קשר לגורם המנגנון הוא ככל הנראה חוסר סנכרון ותיאום בין שרירי עיניים.

כשילדים קטנים מפתחים סטרביזמוס, בדר"כ הסימפטומים ותלונות הן לא חמורות. תיתכן שיחזיקו את הראש באותה הזווית שבה העיניים מיושרות כמו שצריך ובה רואים טוב. הם עלולים גם לכסות את העין עם היד כשאחת העיניים פוזלת. עם הזמן, לעומת מבוגרים שסובלים בדר"כ מראייה כפולה, המוח המתפתח של ילדים מאפשר להם להתעלם ממה שהעין הפוזלת רואה.

אמבליופיה (עין עצלה) היא מחלה שקשורה בקשר הדוק עם סטרביזמוס. אותם הילדים שלומדים להתעלם או לדכא את הראייה בעין הפוזלת בסופו של דבר מאבדים את הראייה באותה העין. ולכן, ייתכן צורך לכסות את העין הבריאה ולהרכיב משקפיים לפני שמטפלים בסטרביזמוס עצמו. לעומת זאת, מבוגרים אינם מפתחים אמבליופיה בעקבות פזילה.

הטיפול בסטרביזמוס הוא בדר"כ כירורגי על ידי התאמת המתחים של אתם השרירים ששולטים בתנועות העיניים. המטרה של הניתוח הוא ליישר את המבט של העיניים ככה שינועו בסנכרון מלא. ניתוחי סטרביזמוס בדר"כ מוצלחים ומתבטאים בשיפור ניכר בראייה ושאר הסימפטומים אך בכרבע מהמקרים יש צורך בניתוחים חוזרים. טיפול נוסף אלטרנטיבי הוא הזרקת בוטוקס לתוך שרירי העיניים במקרים בהם יש היסוס או סיבה לא לנתח. תרגולי עיניים או פיזיותרפיה של העיניים בדר"כ אינם יעילים במיוחד.

מהי חסימה של תעלת הדמעות (Nasolacrimal Duct Obstruction) איך היא מתבטאת ואיך מטפלים בזה?

חסימה של תעלת ניקוז הדמעות (Nasolacrimal Duct Obstruction) תגרום, ברוב המקרים לדמעת משום שהדמעות אינן מתנקזות כראוי. סימפטומים אפשריים של תעלה חסומה הם ריסים אשר נדברים אחד לשני בגלל הנוזלים שמצטברים או הצטברות של דמעות באחת העיניים או שתיהן שמתבטאת בדמעת. אותן הדמעות שמצטברות יכולות להוות בית גידול עבור חיידקים ולהזדהם, מה שיוביל להתנפחות (בצקת) מכאיבה של זווית העין. בתינוקות החסימות הללו ברוב המקרים עוברים לבד עד גיל שישה חודשים, במידה ולא רופא עיניים עלול להמליץ על פתיחת תעלת הניקוז של מערכת הדמעות.

הטיפול ההתחלתי הוא שמרני וכולל עיסויים מעל האזור של החסום (ממוקם מתחת לעור בין העין לאף) כדי לדחוף החוצה את הדמעות ואת המוקוזה כי ייתכן ואלו כבר יגרמו לפתיחה מחודשת. יש צורך בשיתוף פעולה מצד ההורים מכיוון שיש צורך במספר עיסויים חוזרים בתדירות גבוהה עד שחולפת הדמעת. במידה ומתפתח זיהום אז ייתכן שהרופא עיניים ייתן מרשם לאנטיביוטיקה.

השלב הבא בטיפול (במידה והקודם לא מצליח) הוא שימוש בצינורית דקה שמעבירים דרך התעלה בנסיון לפתוח את החסימה. לאחר מכן מעבירים שטיפה כדי לבדוק אם אכן התעלה מנקזת כמו שצריך. מדובר בפעולה יחסית פשוטה עם מעט מאוד סיבוכים. ייתכן שאריות דמיות בדמעות או דימום מינימלי מהאף לאחר הפרוצדורה הזאת. הפרוצדורה הזאת מצליחה לפתוח את החסימה ב90% מהמקרים. החסימות הללו נוטות לחזור, ובמצבים של מספר חזרות של חסימות יש אופציה להשאיר צינורית בתוך התעלה באופן זמני (מספר חודשים) כדי להשאיר אותה פתוחה.

במידה וכל שאר הטיפולים כשלו, האופציה האחרונה היא ניתוח מעקף דרכי דמעות (Dacryocystorhinostomy – DCR), לניתוח יש אחוזי הצלחה מאוד גבוהים אבל גם נושא עימו יותר סיבוכים מהפעולות הקודמות.

מהו כלזיון (Chalazion) וכיצד מטפלים בזה?

מקור המילה כלזיון הוא מהשפה היוונית – פירושה "בלט קטן". מדובר בהתנפתחות ציסטית עם דלקת כרונית בתוך העפעף של העין. כל התהליך הזה נובע מסתימה של אחד מהבלוטות החשובות של עפעף העין. אותה הבלוטה אחראית על ייצור המרכיב השומני של פס הדמעות בתוך העין ונקראת בלוטת החלב (Meibomian Gland).

לכלזיון יש כמה טיפולים אפשריים בקומבינצות שונות: טיפות אנטיביוטיקה ו\או סטרואידים, קומפרסים חמים, עיסויים, ניקוז או ניתוח להסרת כלזיון.

כלזיון גדול אשר אינו מגיב לטיפולים השמרניים יותר בדר"כ דורש ניקוז או הסרה כירורגית לאחר שהדלקת החריפה חולפת. התערבות כירורגית בילדים מתבצעת תחת הרדמה מקומית.

מהי רטינופתיה של פגות (Retinopathy of Prematurity)?

רטינופתיה של פגות (Retinopathy of Prematurity – ROP) פוגעת ברשתית של פגים. רשתית העין היא השכבה העוטפת  את החלק האחורי של העין והיא "קולטת" את האור שמגיעה מבחוץ. המחלה הזאת בדר"כ פוגעת בשתי העיניים למרות שייתכן שוני בדרגת חומרת הפגיעה בשתי העיניים.

השליש האחרון של ההריון הוא קריטי עבור ההתפתחות התקינה של העין העוברית. כאשר תינוק נולד טרם זמנו (פג) כלי הדם בעיניים אינם מספיק מפותחים כדי לספק דם בצורה ראויה לרשתית העין. בלידה, כלי דם אבנורמליים (לא תקינים) נוצרים ואיתם מתפתח תהליך של הצטלקות או היפרדות הרשתית. יש קשר ישיר בין משקל הפג לבין הסיכוי שיפתח את המחלה, ככל שהוא יותר קטן אז ככה הסיכוי גדל.

למרות שהרפואה הולכת ומשתפרת בעשורים האחרונים, התופעה הזאת נעלמת והשכיחות אף גדלה. ככל הנראה, בעקבות התפתחות הטיפול בפגים (ניאונטלוגיה), תינוקות יותר קטנים ויותר חולים שורדים. היום יודעים שטיפול אינטנסיבי מדיי החמצן בפגים יכול להחמיר את המחלה הזאת אך מצד שני ישנם גורמים האחראים למחלה הזאת שטרם זוהו.

במקרים החמורים יותר הרשתית מצטלקת ובסופו של דבר מתנתקת (היפרדות רשתית). בחלק גדול מהמקרים יש שיפור קליני רב ללא טיפול אך חלק קטן מגיעים בסופו של דבר לעיוורון. קריותרפיה (Cryotherapy), כלומר קיפאון בלייזר, הוא טופל אשר יכול למנוע את התפתחות\הידרדרות המחלה הזאת.

ילדים הסובלים מרטינופתיה של פגות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול ממחלות נוספות עיניות כגון קוצר ראייה, סטרביזמוס עין עצלה ועוד.

מאמרים נוספים: רפואת עיניים ילדים – רטינובלסטומה – פזילה	רטינובלסטומה	פזילה